נייר רקע מטעם רשות הגבלים עסקיים – מונופולין: נתח שוק מול כוח שוק, האם ומתי להכריז ?
תל אביב, מאי 2017
נייר רקע מטעם רשות הגבלים עסקיים – מונופולין: נתח שוק מול כוח שוק, האם ומתי להכריז ?
רשות ההגבלים העסקיים פרסמה בימים האחרונים נייר רקע לקראת מפגש "שולחן עגול" שיתקיים בקרוב, לדיון בשאלות לגבי תחולת דיני המונופולין בישראל על בסיס כוח שוק כלכלי לעומת נתח שוק ולגבי מוסד ההכרזה על מונופולין.
חוק ההגבלים העסקיים מגדיר "בעל מונופולין" כמי שמרכז בידיו למעלה ממחצית מכלל אספקה או רכישה של נכסים או של מתן שירותים. החוק קובע כי מי שבידיו "נתח שוק" העולה על מחצית, הוא "בעל מונופולין" הכפוף למערכת דינים נוספת ונפרדת המיועדת למנוע סירוב בלתי סביר לספק (או לרכוש) את המוצר או השירות שבמונופולין ולמנוע פגיעה בתחרות ובציבור, כתוצאה מניצול מעמד מונופוליסטי לרעה.
בנייר הרקע, מציינת רשות ההגבלים העסקיים כי ההצדקה הכלכלית להחלת איסורי ניצול המעמד לרעה והחובות המוגברות המוטלות על בעלי מונופולין בדיני ההגבלים העסקיים מבוססת על קיומו של כוח שוק בידי תאגיד. הרשות מזכירה כי גם בקרב רשויות הגבלים עסקיים בעולם ישנו קונצנזוס רחב כי זה הבסיס הראוי לדיני המונופולין ומפנה בעניין זה לדו"ח שפורסם בשנת 2006 על ידי ועדת התחרות של ארגון ה – OECD בנושא "היבטים ראייתיים בהוכחת מעמד דומיננטי".
השאלות הצפויות לעלות לדיון במסגרת המפגש נוגעות לדין הראוי ולמדיניות האכיפה ביחס למונופולין:
– האם ראוי לעבור להגדרת מונופולין המבוססת על כוח שוק, בשונה מן ההגדרה הקיימת בחוק כיום ומה ההשלכות הצפויות של שינוי כזה על היכולת להפעיל אכיפה פרטית, מנהלית ופלילית ?
– נתח שוק גבוה עשוי להיות אינדיקציה משמעותית לקיומו של כוח שוק – מה המשקל שיש לתת לנתח שוק בעולם בו הגדרת מונופולין מבוססת על כוח שוק ? האם ראוי לקבוע כחזקה הניתנת לסתירה כי גוף בעל נתח שוק גבוה מחזיק בכוח שוק ? האם ראוי לקבוע "נמל מבטחים" מפני אכיפת דיני המונופולין ביחס לנתחי שוק נמוכים ?
– האם ראוי להפעיל את דיני המונופולין ביחס לגוף בעל כוח שוק הפועל בשוק בעל מבנה אוליגופוליסטי ? מה היחס הראוי בין פרק קבוצות הריכוז בחוק לבין דיני המונופולין ?
כמו כן, מעלה הרשות לדיון גם את סמכות ההכרזה של הממונה על בעל מונופולין, ככזה; לממונה על הגבלים עסקיים בדין הישראלי סמכות ייחודית, שאין לה מוסד מקביל במערכות דינים אחרות בעולם.
ההכרזה על ידי הממונה על בעל מונופולין היא בעלת תוקף דקלרטיבי בלבד, ובעל מונופולין יחשב ככזה ויהיה כפוף למגבלות מכוח החוק, אף אם לא הוכרז על ידי הממונה. בשונה מקביעות אחרות אותן מוסמכת הממונה על פי החוק לפרסם שעניינן הפרת החוק, ההכרזה על מונופולין כשלעצמה מנותקת מהתנהגות אסורה. הרשות מציינת כי בחמש השנים האחרונות הוכרזו רק חמישה (5) בעלי מונופולין (שתיים מהן נלוו לפעולות אכיפה של הטלת עיצומים כספיים) מתוך כארבעים (40) הכרזות מאז הקמת הרשות בשנת 1995, ומנגד – שונו, בוטלו או צומצמו 43 הכרזות מונופולין במהלך אותה תקופה, שש (6) מן ההחלטות הללו בחמש השנים האחרונות.
השאלות הצפויות לעלות באשר למוסד ההכרזה על בעל מונופולין, יתרונותיו וחסרונותיו:
– מה התועלת בהכרזות על בעל מונופולין, לעומת העלות הכרוכה בהן ? כיצד אמצעי אכיפה זה עומד מול אמצעי אכיפה אחרים העומדים לרשות הממונה על הגבלים עסקיים ?
– האם הכרזת מונופולין מקדמת אכיפה פרטית נגד בעלי מונופולין המפרים את הדין ובאיזה אופן ? מה ההשלכות של הכרזת מונופולין המנותקת מקונטקסט של התנהגות ספציפית ?
נזכיר, כי לפני כשנתיים פורסם על ידי הרשות תזכיר הצעה לתיקון חוק ההגבלים העסקיים, אשר נועדה להרחיב את הגדרת "בעל מונופולין" גם על גופים המחזיקים ב"כוח שוק" ואשר הוכרזו ככאלה על ידי הממונה על הגבלים עסקיים. הרשות סברה בשעתו, כי תוצאת החוק הקיים, היא פיקציה לפיה מי שאיננו מחזיק ב"נתח שוק" הגבוה ממחצית, בהכרח אינו מחזיק ב"כוח שוק" – ואותה היא ביקשה לתקן כפי שהוצע אז. תזכיר הצעת תיקון החוק לא הגדיר מהו "כוח שוק", אך על מנת להקטין את חוסר הוודאות המשפטית העלול להיווצר עקב כך, הותנתה תחולת האיסורים והמגבלות, בקיומה של הכרזה רשמית של הממונה (הכרזה קונסטיטוטיבית). תזכיר הצעת תיקון החוק כללה גם מנגנון בקשה לבחינה מחדש של הכרזת הממונה בשל שינוי נסיבות, זכות ערר, וכו'. תזכיר הצעת החוק דאז, לא הבשילה לכדי הצעת חוק או לתיקון החוק.
האמור לעיל מהווה תמצית אינפורמטיבית כללית בלבד ואיננו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. במידת הצורך, ניתן לפנות לעו"ד זיו אברמוביץ' בדואר אלקטרוני ziv@lma-law.com או בטלפון 077-5638070.
For further information please יצירת קשר