תזכיר הצעה לתיקון חוק ההגבלים העסקיים – תיקון פרק המיזוגים והוראות שונות
תל אביב, מאי 2015
תזכיר הצעה לתיקון חוק ההגבלים העסקיים – תיקון פרק המיזוגים והוראות שונות
רשות ההגבלים העסקיים פירסמה לאחרונה תזכיר הצעה לתיקון חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח – 1988, לפיו לראשונה מאז הוסף פרק המיזוגים לחוק לפני למעלה מ – 25 שנה, תיערך רפורמה רבתי בפיקוח על מיזוגים – תתוקן הגדרת "חברה" כך שתכלול גם תאגידים זרים, שותפויות לא רשומות ועמותות; תתוקן הגדרת "מיזוג חברות" כך שתחול גם במקרה שבו אדם יחיד (ולא תאגיד) הוא הרוכש במיזוג; ייקבע איסור על מיזוגים המעלים חשש סביר לפגיעה משמעותי בתחרות גם אם אלה אינם מחוייבים בדיווח; יעודכנו תנאי הסף לדיווח וקבלת אישור; יתוקן מנגנון עדכון סכומי הסף לדיווח וקבלת אישור; ו – תינתן לממונה סמכות להאריך את פרק הזמן לקבלת החלטה בבקשת מיזוג. כמו כן, מוצע לתקן את הסעיף הנוגע לפרוטוקולים והחלטות של הוועדה לפטורים ומיזוגים ולהוסיף סמכות לממונה ולחוקרי רשות ההגבלים העסקיים לחקור חשד לעבירות של שיבוש הליכי משפט, גם אם אלה בוצעו לפני שנפתחה חקירה לפי חוק ההגבלים העסקיים.
תיקון הגדרת "חברה"
חוק ההגבלים העסקיים בנוסחו הקיים מגדיר "חברה" כ"חברה שנוסדה ונרשמה לפי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג – 1983, לרבות חברת חוץ שנרשמה כאמור, אגודה שיתופית רשומה כמשמעותה בפקודת האגודות השיתופיות ושותפות שנרשמה לפי פקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה – 1975". המונח "חברה" נמצא בבסיס הגדרת "מיזוג חברות" בסעיף 1 לחוק ומופיע בהגדרת "אדם" בסעיף 26(ו) לחוק שעניינה בעל מונופולין – "לרבות חברה ובנותיה, בנות של חברה אחת וכן אדם וחברה שהוא שולט בה".
הרשות סבורה כי ההגדרה הקיימת היא צרה מדי ואיננה מחילה את הפיקוח על מיזוגים ועל בעלי מונופולין על כל מיזוג העלול לפגוע בתחרות בישראל ועל כל אדם המחזיק כוח מונופוליסטי בישראל, גם אם אינם רשומים בישראל.
תזכיר הצעת תיקון החוק מבקש להרחיב את ההגדרה כך שתחול גם על תאגידים שלא נרשמו מבחינה פורמאלית, למשל חברת חוץ או תאגיד (למעט שותפות) שהתאגד מחוץ לישראל גם אם אלה לא נרשמו בישראל ושותפות שלא נרשמה לפי פקודת השותפויות. כמו כן, מוצע להכיל בהגדרת "חברה" גם "שותפות חוץ" כלומר שותפות שנתכוננה מחוץ לישראל וגם עמותות.
תיקון הגדרת "מיזוג חברות"
ההגדרה הקיימת של "מיזוג חברות" מתייחסת ל"רכישת עיקר נכסי חברה או רכישת מניות בחברה בידי חברה אחרת המקנות לחברה הרוכשת יותר מרבע מהערך הנקוב של הון המניות המוצא, או מכוח ההצבעה או מהכוח למנות יותר מרבע מהדירקטורים או השתתפות ביותר מרבע ברווחי החברה".
התיקון המוצע מבקש להחיל את פרק המיזוגים בחוק ההגבלים העסקיים גם על מצבים שבהם נרכשת זיקת השפעה ממשית בתאגיד על ידי אדם פרטי. כך, לאור הרצון לפקח על כל העסקאות שבהן נוצר שינוי מהותי בזהות הגוף המכוון את פעילותו של התאגיד (אדם פרטי או חברה).
תיקונים בפרק המיזוגים בחוק
א. הרחבת האיסור על מיזוג המעלה חשש סביר לפגיעה משמעותית בתחרות, גם אם אינו מחוייב בדיווח מראש – על פי התיקון המוצע, ייאסר על מיזוגים המעלים חשש סביר לפגיעה משמעותית בתחרות או בציבור, גם אם לא מתקיימים תנאי הסף לדיווח וקבלת אישור הממונה. על מנת לאפשר וודאות לשוק, מוצע גם מנגנון זמני לתקופת ניסיון של שלוש (3) שנים, אשר יאפשר הגשת הודעת מיזוג וולונטרית (מרצון) על ידי הצדדים, לגביה יודיע הממונה בתוך 15 יום ממועד קבלתה אם בכוונתו לבדוק את המיזוג או לא (אי מתן הודעה על ידי הממונה או הודעה כי אין בכוונתו לבדוק את המיזוג, כמוהן כהודעה על הסכמה למיזוג). היה והודיע הממונה על כוונתו לבדוק את המיזוג, יחל מניין שלושים (30) הימים למתן החלטת הממונה במיזוג, מאותו יום.
ב. עדכון תנאי הסף לדיווח מיזוג – מוצע להעלות את סף מחזור המכירות המינימאלי הנוכחי של החברות המתמזגות ביחד בישראל בשנת הכספים שקדמה למיזוג, ממאה וחמישים מיליון (150,000,000) ש"ח למאתיים וחמישים מיליון (250,000,000) ש"ח. כמו כן, מוצע שהתנאי לגבי מחזור מכירות מינמאלי של עשרה מיליון (10,000,000) ש"ח של לפחות שני צדדים למיזוג, לא יחול אם חברה שהיא בעלת מחזור מכירות עולמי של מעל מיליארד (1,000,000,000) ש"ח היא צד למיזוג עם חברה או חברות שלהן מחזור מכירות בישראל העולה על מאתיים וחמישים מיליון (250,000,000) ש"ח. הרשות סבורה, כי מחזורי מכירות אלה, מצדיקים בדיקת התקיימותם של חששות להשפעה שלילית למיזוג על התחרות בישראל.
ג. תיקון למנגנון עדכון סכומי הסף – מוצע לקבוע שהסכומים הקבועים בתנאי הסף לדיווח יעודכנו באופן אוטומטי אחת לשנה בהתאם לשינוי במדד המחריים לצרכן (ללא דרישת מינימום וללא צורך בהודעה של השר הממונה, הקיימים כיום).
ד. ארכה לקבלת החלטה בבקשת אישור מיזוג – על פי נוסחו הקיים של החוק, על הממונה להודיע על החלטתו בתוך שלושים (30) יום מיום קבלת הודעות המיזוג, אלא אם המועד הוארך בהסכמת הצדדים או בהחלטה של בית הדין להגבלים עסקיים. הרשות סבורה כי על מנת לאפשר בחינה מעמיקה של מיזוגים מורכבים המעלים שאלות של ממש, מוצע להסמיך את הממונה להאריך את התקופה האמורה, אם מצא כי מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובלבד שהארכה המצטברת לא תעלה על מאה ועשרים (120) ימים נוספים.
פרוטוקולים של הוועדה לפטורים ומיזוגים
החוק בנוסחו הקיים מחייב פרסום פרוטוקולים של דיוני הוועדה לפטורים ומיזוגים, לרבות רשימת המסמכים שהתקבלו על ידי הוועדה והחלטות שקיבלה הוועדה. במקרה של דיונים בנוגע לפטורי סוג, החוק מחייב גם רישום של תקציר הדיונים. מוצע להרחיב את הדרישה לרישום תקציר הדיונים גם ביחס לדיוני הוועדה בבקשות פטור להסדר כובל ובהודעות מיזוג. הפרוטוקול יהיה פתוח לציבור ובלבד שהמידע שיפורסם לא יכלול מידע הכולל פרטים שמסירתם עלולה לפגוע בתחרות או מידע שאין למסרו או שאין חובה למסרו לפי סעיף 9 לחוק חופש המידע.
סמכויות חקירה נוספות
החוק בנוסחו הנוכחי מסמיך את הממונה ואת חוקרי הרשות לחקור בעבירות שיבוש עשיית משפט רק במקרה של חשד כי אחת מהעבירות נעברה אגב החקירה לפי חוק ההגבלים העסקיים. מוצע להרחיב את הסמכות לחקור בכל מקרה שבו התעורר חשד כי נעברה עבירת שיבוש במועד כלשהו, אחרי שנפתחה חקירת הרשות (כפי המצב כיום) או לפניה (למשל במקרה של העלמת ראיות על מנת להכשיל חקירה עתידית, וכו').
האמור לעיל מהווה תמצית אינפורמטיבית כללית בלבד ואיננו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. במידת הצורך, ניתן לפנות לעו"ד זיו אברמוביץ' בדואר אלקטרוני ziv@lma-law.com או בטלפון 077-5638070.
For further information please יצירת קשר