עדכון לקוחות – הכרעת דין בתיק קרטל המיחשוב

בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט דוד גדעוני) פרסם ביום 31 במאי 2026 את הכרעת דינו בתיק קרטל המיחשוב (ת"פ 54589-02-17‏ ‏מדינת ישראל נ' אושרי שרון ואח'). במסגרת הכרעת הדין, הרשיע בית המשפט מספר חברות להפצת חומרה ותוכנות מחשב ונושאי משרה בהן, בעבירות של צד להסדר כובל וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בשל תיאום מחירים בנוגע להליכים תחרותיים בין השנים 2009-2012 בעיקר מול התעשייה האווירית לישראל (להלן: תע"א) וגורמים ממשלתיים וציבוריים נוספים. לצד זאת זיכה בית המשפט את חלק מהנאשמים מהעבירות שיוחסו להם בקשר לאחד האישומים שבכתב האישום.

דחיית טענות הגנה הנוגעות לפגמים תחרותיים בבקשות להצעות מחיר

בית המשפט דן בטענות הגנה בנוגע לכך שמטעמים שונים, לא היתה היתכנות לתחרות בין החברות הנאשמות, ועל כן ההליכים התחרותיים שתואמו על פי כתב האישום היו למעשה תיחור פיקטיבי. במסגרת זו נטען, בין היתר, כי פנייה מוקדמת לחברה מסוימת, לצורך אפיון תהליך הרכש לגביו פורסמה לאחר מכן בקשה להצעת מחיר אינה מאפשרת, הלכה למעשה, להזמין את הרכש מחברה אחרת וכי הגדרת ציוד נדרש בהליכי התיחור לציוד מתוצרת של יצרן מסוים, המעניק לחברה מסוימת תנאים מועדפים, פגע בתחרות בין החברות.

בית המשפט דחה את הטענות לגופן מהפן העובדתי, וכן קבע כי גם מהפן המשפטי תיאום מחיר הוא כבילה הבאה בגדרי סעיף 2(ב) לחוק התחרות, הקובע חזקות חלוטות ביחס לסוגי הכבילות שייחשבו כהסדר כובל. לפיכך, מדובר בטענות החותרות תחת החזקות החלוטות ועלולות לרוקנן מתוכן.

הרשעה בתיאום בשלב מקדמי של קבלת הצעות מחיר

בית המשפט הרשיע את הנאשמים אף בתיאומי הצעות שניתנו בשלב ראשוני בו פנה המזמין לחברות כדי לקבל מידע אודות המחירים בשוק לפני שליחת בקשות להצעות מחיר. בית המשפט דחה את טענות ההגנה שנטענו בעניין זה, וקבע כי האיסור על עריכת הסדרים כובלים חל על הליכים תחרותיים מסוגים שונים, כאשר גם בשלב ראשוני תיאום מחירים חותר תחת התכלית של קיום תחרות לשם קבלת ההצעה המיטבית עבור המזמין.

פעולות למניעת עבירות על חוק התחרות

על פי סעיף 48 לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988 ניתן להאשים בעבירה של הפרת חובת הפיקוח נושא משרה בתאגיד (כהגדרתו בסעיף זה), אם לא פיקח ועשה כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק התחרות, כאשר אם נעברה עבירה כזו קמה חזקה שנושא המשרה הפר את חובת הפיקוח, אלא אם הוכיח שעשה כל מה שניתן כדי למלא את חובתו.

בית המשפט הרשיע חלק מהנאשמים בעבירות של הפרת חובת הפיקוח, ובמסגרת זו דן ודחה את הטענה לפיה ניתן להסתמך על כך שהנאשם עבד, לפני שהצטרף לנאשמת, בחברות גדולות ובינלאומיות, כך שניתן להניח שהודרך במסגרת זו במותר והאסור במסגרת דיני התחרות.

בהקשר זה, ציין בית המשפט כי על פני הדברים, הדרישה לנקוט באמצעים של ניטור ופיקוח סדיר על העובדים, בנוסף לקיומן של הדרכות ותוכנית אכיפה פנימית, היא דרישה סבירה העולה בקנה אחד עם תכלית סעיף 48 האמור.

לצד זאת, נקט בית המשפט בגישה מקלה יחסית בנוגע לפעולות שייחשבו כפעולות מספיקות לשם מניעת ביצוע עבירות על החוק – בהקשר של סוגיית ייחוס פעולותיו של אחד הנאשמים לנאשמת מטריקס אי.טי. אינטגרציה ותשתיות בע"מ. מטריקס הועמדה לדין באישום אחד (1) מתוך שמונה עשר (18) האישומים שבכתב האישום, בגין עבירה של הסדר כובל במסגרת תיאום מחירים שהתבצע בשנת 2011 ע"י איש מכירות מטעמה. בהכרעת הדין, קבע בית המשפט כי נותר ספק בנוגע לביצוע העבירה, ולפיכך מצא לנכון לזכות נאשמים אלה (מטריקס והעובד שלה) מהעבירות שיוחסו להם בכתב האישום.

למעלה מן הצורך, התייחס בית המשפט גם לאפשרות לקבוע שאיש המכירות לא היה אורגן של מטריקס אשר ניתן להרשיעה בהתבסס על פעולותיו, כיוון שלא פעל לטובת התאגיד. זאת, לאור יחסי החברות בינו לבין הצד השני להסדר הכובל, ובשל הפעולות שנקטה מטריקס למניעת הפרת החוק.

פעולות אלה כללו בעיקר הפצת נוהל אכיפה פנימית, הפצת עדכונים בנושא וביצוע הדרכות עיתיות למנהלי החברה ואנשי המכירות. בית המשפט קבע, מבלי להכריע בנושא, כי בנסיבות העניין (ובכלל זאת העובדה שלמטריקס יוחס רק אישום בודד, לא יוחס לה חלק במערכת התיאומים ההדדית בין הנאשמים והעדרה של טענה כי מנהליו של איש המכירות היו מודעים לפעולותיו), אף שלא ננקטו פעולות ניטור ופיקוח, אפשר שהפעולות שננקטו היו מצדיקות הימנעות מהרשעה של מטריקס, גם לו הוכחה אשמתו של איש המכירות מטעמה.

זהות בעלי התפקידים המחייבים את החברות בפעולותיהם

בית המשפט נקט גישה מרחיבה ביחס לזהות בעלי התפקידים אשר ייחשבו כאורגנים של החברות, המחייבים את החברות בפעולותיהם. במסגרת זו, קבע בית המשפט כי אנשי מכירות אשר ניתן להם שיקול דעת בנוגע למתן הצעות מחיר ללקוחות, אך גם אנשי מכירות שהיו זקוקים לאישור ממנהליהם בנוגע למתן הצעות מחיר, יחשבו כאורגנים של החברות, לאור יכולתם לחייב את החברה בהצעות המחיר שהוגשו על ידם.

הרשעה בעבירה של הסדר כובל ובעבירה של הפרת חובת הפיקוח – במקביל

בית המשפט דן גם בטענת ההגנה הגורסת כי לא ניתן להרשיע את הנאשמים בעבירה של הסדר כובל ובעבירה של הפרת חובת הפיקוח לפיה הם עצמם, או בעלי תפקיד אחרים בתאגיד, לא עמדו בחובתם לבצע את הנדרש לשם מניעת עבירות בתאגיד. בית המשפט דחה את הטענה, כיוון שמדובר בעבירות בעלות יסודות שונים, כאשר הפרת חובת הפיקוח יכולה להתגבש גם מבלי שנעברה עבירה על החוק בתאגיד, ולאור תכליתן הנבדלת של העבירות.

בית המשפט הבהיר כי הוא מודע לעמדה שונה שננקטה לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופט מיכאל קרשן) הדן בפרשת התיאומים בענף המזון (ת"פ 49409-02-25 מדינת ישראל נ' רביד ואח' (15.3.2026) – שם נקבע כי העמדה לדין מקבילה כאמור, ביחס לאותו נושא משרה עצמה, "מהווה כשל לוגי ברור", אך בעניין קרטל המיחשוב מדובר בעבירות שבוצעו גם בידי עובדים אחרים.

אנו עומדים לרשותכם לכל שאלה או הבהרה.

האמור לעיל מהווה תמצית אינפורמטיבית כללית בלבד ואיננו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. במידת הצורך, ניתן לפנות לעו"ד זיו אברמוביץ' או לעו"ד אסנת שלזינגר בדואר אלקטרוני ziv@lma-law.com , osnat@lma-law.com או בטלפון 02-5638070.